- פרטים
סקירה אודות השלכות יבוא בהיצף מטורקיה בכלל ועל מפעל סינרג'י בפרט.
בשבועות האחרונים אנו עדים לתחילתה של מלחמת סחר בין ארה"ב לבין מספר רב של מדינות כגון: סין, מדינות האיחוד האירופי, הודו, קנדה ומקסיקו, כאשר סין עומדת במוקד העימות. העילה להטלת מכסים עליה הצהיר הנשיא טראמפ הינו סחר בלתי הוגן, וכפי שאנו מכירים תופעה זו הינה: מכירה במחירי היצף. מכירה במחירים שאינם מחירי שוק חופשי, שיש בהם לפגוע בכלכלת המדינה המייבאת סחורה זולה זו.
משמעות הפגיעה היא בראש ובראשונה במפעלים המקומיים אשר מגלים כי נתח השוק המקומי שלהם ירד. לקוחות קבועים שנהגו לרכוש סחורות מיצרנים מקומיים, פונים לרכש מיבואנים. ההפרש אינו דרמטי,(היבואן מבקש למקסם רווחים), אולם יש בהורדת מחיר זו כדי לפגוע בכדאיות הייצור המקומי.
בנוסף במדינה שבה לא נאכפים חוקי איכות הסביבה באותה קפדנות וברמה מחמירה של סינון וסילוק פסולת , נוצרים פערי עלויות ייצור בין המפעל בארץ, הנדרש להוצאות נוספות בגין דרישות משרד איכות הסביבה, לבין מדינה שבה הדרישות וההקפדה נמוכים בהשוואה לארץ.
להלן נתוני מסחר עיקריים עם טורקיה:
יבוא מטורקיה לישראל:
בשנת 2015 – 2.75 מליארד $.
בשנת 2016 – 3 מליארד $.
בשנת 2017 – 3.4 מליארד $.
עיקר מוצרי היבוא: ברזל ופלדה – 16%, תחבורה – 15%, מוצרי פלסטיק – 6.9%, מכונות – 5.7%, מוצרי חשמל – 5.7%, חומרי בניה – 6%, הלבשה – 5.4%
יצוא מישראל לטורקיה:
בשנת 2015 – 1.7 מליארד $.
בשנת 2016 – 1.2 מליארד $.
בשנת 2017 – 1.32 מליארד $.
עיקרי מוצרי היצוא: כימקלים – 33% , פלסטיק – 18%, אלקטרוניקה- 8.6%, דלקים – 7.9%, כימיקלים אורגנים – 6.3% ומכונות – 4.2%.
מקור: United Nations Comtrade
לאור העובדה שהטורקים מייצאים לישראל, פי שניים מהכמות שהם מייבאים מישראל, לטורקים יש עניין ורצון לשמר את היחס בין היבוא והיצוא לישראל. יחד עם זאת, הם לא פוסלים שימוש ביצוא במחירי היצף, על מנת לבסס את היצוא ולמוטט את התעשייה המקומית בארץ.
אירועים בעבר בהם היתה פגיעה ישירה בחברות ישראליות:
יצרניות ברזל ופלדה לשוק הבניה- חברות חוד מתכת בע"מ מעכו, וחברת יהודה פלדות בע"מ מאשדוד – פגיעה ישירה במקורות חו"ג שלהם, בעת שטורקיה מעודדת יצוא גרוטאות ברזל מישראל לטורקיה. מצב בו התייקרו מקורות חו"ג של היצרנים הישראלים. מאידך טורקיה מייצאת את המוצר הסופי לישראל, התחרות מול היבוא של אותם מוצרי ברזל ופלדה הפכו לבלתי כדאיים ויצרו משבר גדול בענף.
מפעל פניציה – יצרנית זכוכית צפה, ציפורי. כושר הייצור של פניציה, מאפשר לה לספק את כל הצריכה בשוק המקומי. אולם כמו במוצרים רבים אחרים השוק מתחלק בין ייצור מקומי כ- 65% לבין יבוא כ- 35% . צריכת הזכוכית בארץ כ- 10.5 מיליון טון לשנה. היבוא מטורקיה מהווה כ- 10% מכלל הצריכה. בשנים 2013- 2015 תקופת היבוא בהיצף, נתח השוק של פניציה ירד מתחת ל- 50% והמפעל ספג הפסדים עד כדי החלטה על צמצום הייצור, והורדה יזומה של תפוקות הייצור. רק אחרי הטלת היטל היצף בשיעור 26.5% על היבוא מטורקיה, המפעל חזר לפעילות מלאה . אציין כי למפעל אושרה עליית מחיר ממוצעת של 2%. ככלל יצרן זכוכית ימכור את עודפי הייצור שלו לייצוא, במחיר הנמוך ממחיר בשוק המקומי שלו. המחיר יהיה על בסיס cost+ .
מפעלי המלט – בימים אלו מתנהלת תביעת היצף על יבוא מלט לישראל. הליך החקירה טרם הושלם ולכן לא ניתן לפרסם מסקנות, אולם מספר עובדות ידועות. נשר מספקת כ-65% מהצריכה בישראל והשוק הפלסטיני, מפעל הר-טוב מספק כ- 6% מהצריכה וכ- 29% מתחלק בין היבואנים . לשם השוואה ברבעון 1, 2015 מרכיב היבוא היה כ- 15% בלבד. גם בתביעה זו, היבוא מטורקיה תופס נתח נכבד. לטורקים יש עודפי ייצור גדולים, תנופת הבניה באירופה נמוכה ויש למצוא שווקים לעודפי הייצור. אחד הפתרונות הינו: לייצא לארץ במחירי היצף, מתוך מגמה לגרום זעזוע ליצרנים המקומיים . ואכן מפעל הר טוב פנה לסיוע ממשרד הכלכלה, במסגרת תביעה ליבוא בהיצף.
מפעל סינרג'י - שדרות, המפעל מספק כבלי נחושת במתח נמוך לתעשייה, לשוק הבניין, ענף התשתיות וחברת החשמל. בשנים האחרונות, לאור התגברות היבוא של כבלי נחושת במחירי היצף, המפעל איבד את השוק המקומי לטובת היבוא מטורקיה. מנתח שוק של כ- 25% בשנת 2010 , המפעל ירד לאספקה של כ- 2% במחצית השנייה של 2017 , והגיע למצב של סגירת קו הייצור ופיטורי עובדים. כל הניסיונות להתמודד מול מחירי היבוא המוזל לא צלחו, והמפעל פנה בבקשת סיוע ממשרד הכלכלה בתביעה על יבוא בהיצף. כבר בחקירה המקדמית של הממונה על היטלי סחר, מר דני טל, הממונה זיהה את העיוות והטיל ערובה זמנית על יבוא כבלי נחושת במתח נמוך בשיעור 14.5%.
לכל הדעות אחוז הערובה הזמנית שהוטל היה נמוך מהתחשיב הידוע, הגם שהמפעלים הטורקים ברובם לא שיתפו פעולה והאחד ששיתף פעולה, מסר נתונים חלקיים. אנו מאמינים כי בסיום חקירתו של הממונה, הוא ימליץ לוועדה המייעצת להטיל היטל היצף על היבוא מטורקיה בשיעור הכפול משיעור הערובה הזמנית. אנו שמחים לציין כי כבר בשלב הערובה הזמנית, המפעל החל לקבל הזמנות, הייצור בקו הייצור של המתח הנמוך חודש, גויסו עובדי ייצור, והחל רכש של חומר גלם. התוצאות העסקיות לשלושת החודשים האחרונים , לאחר הטלת הערובה הזמנית ,מצביעים על שיפור משמעותי, גידול בהזמנות, מעבר לרווח. במידה ותהליך אישור ההיצף יואט ולא יסתיים עד 20/8/18,(מועד פקיעת הערובה הזמנית), כל המאמץ שהושקע והפירות הראשונים של הצלחה זו ירדו לטמיון.
אנו מבקשים את תמיכת חברי הוועדה לחייב את משרד הכלכלה לעמוד בתאריך היעד, לסיים את הדיונים ותהליך אישור ההיצף לפני פקיעת מועד סיום הערובה הזמנית. ( 20/8/2018).
כתב: ערן הורביץ – כלכלן.
- פרטים
ועדת הכספים קיימה היום (ג') דיונים לעניין העדפת תוצרת התעשייה הישראלית על פני ייבוא והצפת השוק בסחורות ממדינות האזור, במסגרת ציון יום תעשייה כחול לבן בכנסת. הדיון פוצל לעניין שני נושאים – היצף בשוק הכבלים במתח נמוך המאיים על המשך קיום מפעל סינרג'י הפועל בשדרות והיצף בשוק המלט המאיים על המשך קיום מפעל הר טוב. במהלך הדיון עלה כי מתקיימות חקירות מצד משרד הכלכלה לעניין החשד להיצף מצד טורקיה בשני התחומים, כאשר בתחום הכבלים אף הוטל היטל היצף (מיסוי נוסף על ייבוא) זמני על ייבוא בתחום, דבר שהביא לסיוע משמעותי והתאוששת חברת סינרג'י שעמדה בפני סגירה. יחד עם זאת נוכח התקררות ביחסים עם טורקיה עלה כי ישנו קושי בהליכי החקירות. ועדת הכספים והעומד בראשה, ח"כ משה גפני קראו להארכת ההיטל על רקע המצב מול טורקיה ועמדת הגורמים בשוק כי ישנו היצף מכוון הנתמך בידי השלטון בטורקיה. גם לעניין שוק המלט קראה הוועדה להטלת היטל על הייבוא עד אשר יתבהרו הדברים. נציגי האוצר טענו מנגד כי יש להמתין לסיום החקירות לעניין החשש להיצף וכי חסימת תחרות אינה הדרך הנכונה אלא דווקא הגברתה ומניעת מונופל. על רקע הדברים ציין יו"ר הוועדה כי יבחן קידום חקיקה במידה והמדינה לא תסייע למפעלים: "לא ניתן למפעלים ליפול".
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "אנו מעלים את המקרה של חברת סינרג'י, זה דומה למפעלים קודמים שדרשו טיפול – אותו סיפטום בכל מקום - במקום שיש תחרות בלתי הוגנת אנחנו לא יכולים להתמודד כאשר בטורקיה הכל יותר זול. אז איפה הבעיה? מסבסדים חומרי גלם בכל מיני ענפים בעולם, מייצאים בזול וגורמים למפעלים המקומיים לצמצם את כושר הייצור. ואז כשהמפעלים לא יהיו תאמינו לי שהמחירים יעלו. לכן הפתרון צריך להיות מערכתי. צריך לבדוק את הנושא המחירים של חומרי הגלם בטורקיה. יש להניע פעולה של ממשלת ישראל, לבדוק את שותפותיה להסכמי הסחר ואם צריך לבטל את ההסכמים לא הוגנים".
ערן הורביץ, כלכלן חברת סינרג'י: "הייבוא גרם לנו הפסדים עד כדי צמצום דרסטי של קווי הייצור ועובדיהם. הערובה הזמנית )שיעור היטל זמני על יבוא) על הייבוא של הכבלים מטורקיה בת ה-14.5% סייעה לנו להתחיל לצמוח מחדש. חשוב להזכיר שלא העלנו מחירים. בזכות הערובה נפתחו קווי יצור וחזרנו להעסיק עובדים. אני מבקש מהוועדה לעזור לנו שהממונה יפרסם את החלטתו הסופית לגבי החקירה הבוחנת האם ישנו היצף מטורקיה, זאת עד לסיום מועד הערובה הזמנית ב-20 באוגוסט. לפי לוח הזמנים הנוכחי הערובה תפסיק ונחזור לנקודת ההתחלה".
איתמר עפל, מנכ"ל חברת סינרג'י: "המפעל יושב שדרות והעסיק עד שנת 2017 כ-250 עובדים מכלל האיזור. ב-2017 נאלצנו לפטר ולרדת לכ-90 עובדים בלבד. בשנתיים שלוש האחרונות אנחנו מפסידים עשרות מיליוני שקלים כל שנה. לא מצליחים להתחרות בטורקים". יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "סינרג'י היא חברה ידידותית, שנמצאת באיזור הקסאמים. זהו מפעל בשדרות שמצליח, ובטורקיה הממשלה מסבסדת ובישראל לא, יש לסייע במקרה הזה". ח"כ גפני: "איך הטורקים מורידים מחיר? שכר העבודה נמוך? הממשלה עוזרת? אמרו שהכבלים פחות בטיחותיים משלכם ועולים פחות, גם השכר נמוך וגם שהממשלה עוזרת. אני רוצה לוודא שהדברים נכונים. חברת החשמל קונה מהם כבלים פחות בטיחותיים?". אפל: "אני חושב שזה הנקודה שנגעת בה, סיוע של הממשלה לעניין חומרי הגלם. אני משוכנע, אבל לא יכול להביא לך מסמך, שיש תגמול ועזרה שהיצרנים הטורקים מקבלים כי גם היום לאחר הערובה הזמנית, הטורקים עדיין מוכרים פה מאות טונות. בזכות הערובה נעצרו הפיטורים והמכירות קפצו. אני לא יכול להיות במצב שבו הערובה נפקעת והעובדים נותרים במקומם".
שלומי צרפתי, מנהל אגף הרכש בחברת החשמל: "אנו עובדים בצמוד לסינרג'י. המרכזים שלנו הם בינלאומייים, הטורקים מתחרים בסינרג'י אבל אנחנו עושים סדרת פעולות כדי לתת העדפה לסינרג'י, יש לה 20% העדפה תוצרת הארץ כי היא בעוטף עזה, איכות המוצרים יוצאת מן הכלל ונשמח להמשיך את העבודה איתם". ח"כ גפני: "אנחנו עוזרים לחברה שלכם בשמחה, עושים תכנית הבראה, בסוף אתם משלמים למי שמדבר נגדנו בנושאים הכי רגישים, ביניהם בטחוניים, ונותנים לו להתחרות בחברה בשדרות. הדורות הבאים לא יאמינו".
דני טל, מנהל היטלי סחר במשרד הכלכלה: "הרבה שווקים ברחבי העולם בונים הגנות, כנגד אותו עודף ייצור, אם בתחום המתכת שהתחילה באוסטרליה, קנדה ולאחרונה גם בארה"ב. הסיבה פשוטה – יש עודף ייצור, המדינות סוגרות שערים לייבוא, ומי שנשאר חשוף זה מדינות שלא מגנות על עצמן. בנוגע לסינרג'י, הערובה הזמנית הוטלה בפברואר השנה. מאז שהוטלה בעצם קיבלנו נגדה חמש עתירות שונות. התוקף הוא עד אמצע אוגוסט, הסבירות שנסיים את החקירה עד אז נמוך מאוד. חייבים לעבוד במסודר תחת ליווי משפטי. חלק אינהרנטי בהליך החקירה הוא ביצוע אימות במפעל היצרן הזר. היינו אמורים לבקר ולאור האירועים קיבלנו איסור מקצין הביטחון לא לנסוע לשם. מקווה שבשבועות הקרובים נקבל תשובה". ח"כ גפני: "אם לא יקרה כלום טורקיה תמשיך למכור לחברת החשמל, ולא נוכל לעצור את זה, החברה תיפול. אני לא מעביר ביקורת אלא מבקש בכל לשון של בקשה להאריך את הערובה עד שישתפרו היחסים עם טורקיה. הקדוש ברוך הוא נתן הזדמנות לעזור למאות עובדים ולמדינת ישראל". עידו סופר, רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים: "אין הרבה להוסיף. מפעל מצליח זה אינטרס של כולם, בעיקר בפריפריה. לכשהוגשה הבקשה להטיל ערובה זמנית התנגדנו לכך. חסימת תחרות היא לא הדרך הנכונה אלא הגברת כושר התחרות. יתרון איכותי יכול לאפשר תחרות במחירים נמוכים, ויחד עם התאחדות התעשיינים הוקצו 1.15 מיליארד ש"ח לטובת התעשייה. לגבי הארכת הערובה המצב הוא שיש שאלה חוקית האם ניתן לבצע הארכה כזו, נבחן את הדברים שבקשה תגיע לשולחננו".
ח"כ מיקי לוי: "הלכתי למפעל ובכיתי בין קווי הייצור, 11 קווים. מה אתם רוצים לסגור את שדרות? לא מעניין אותי כסף, מעניין אותי העובדים בשדרות".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "הכח שלנו הוא חקיקה אך זה לוקח זמן ועדיף אם אנחנו חפצי סיוע למפעל, לומר בפרשנות שיש אפשרות להאריך את הערובה. אני מוכן שהוועדה תלווה את העניין. תבואו ותגידו לנו תוך שלושה שבועות מה קורה. אם זה לא יקרה נעשה טיפול כירורגי ונפנה לחקיקה. המציאות היא שברור שהערובה הצילה את המפעל. אין תחרות הוגנת מול החברה הטורקית, בכדי לחדש את הערובה ולהביא את הנתונים צריך לסוע לטורקיה, נוכח המציאות הבטחונית עם מדינת טורקיה, אנחנו סבורים שיש נסיבות חריגות במקרה הזה. לכן אנחנו מבקשים להאריך את הערובה עד שהנתונים ישתנו. מצד שני אנחנו מבקשים פרשנות ונתארגן לחקיקה בשל הנסיבות המיוחדות. אני מבקש גם את העזרה של משרד האוצר, אם במציאות זו המפעל עלול להפגע, זה יוצר מצב שנצטרך לשלם דמי אבטלה להרבה עובדים כי המפעל לא יכול להמשיך לעבוד. למשרד האוצר יש אינטרס בדיוק כזה אלא אם אתם פשוט אדישים למצב העובדים. אני פונה גם לחברת החשמל להגביר את הרכישות מסינרג'י. הוועדה לא תרפה מהעניין ולא ניתן למפעל ליפול". דני טל: "הדד ליין לקבלת עדכון מטורקיה זה יום ראשון הקרוב, אם יסכימו שם נוכל להאריך את הערובה ואם לא נצטרך להחליט איך מסיימים את החקירה. המצב במפעל השתפר דרמטית".
- פרטים
אנו בעלי ניסיון מוצלח ומוכח בהגשת תביעות להטלת היטל היצף וביטחה. יישום ההגנה מתבצע באמצעות המכס.
מהות ההתמחות: שירות ליצרנים ישראלים אשר נתקלים ביבוא מוצר דומה או זהה במחיר נמוך במיוחד.
בדיקת כדאיות ובעקבותיה הגשת תביעה להטלת מס על יבוא סחורה דומה לתקופה של עד חמש שנים מאפשרת הגנה נאותה ליצרן המקומי.
במידת הצורך אנו יכולים להגן על יבואנים אשר נתקלים בבקשות של יצרנים מונופוליסטיים מקומיים אשר מבקשים להגביל יבוא חומרי גלם באמצעות היטל זה.
- פרטים
היטל היצף
היטל היצף הגנה על יצרנים הנפגעים מיבוא בהיצף:
מדינת ישראל חתמה בשנת 1991 על הסכם ההיצף במסגרת ארגון הסחר העולמי.
ההצדקה להטלת היטל היצף מקורה בתחרות לא הוגנת אשר גורמת להפסדים, בזבוז משאבים, פיטורי עובדים, הוצאת מתחרים על חשבון יבוא זול בטווח המיידי והעלאת מחירים בשלב מאוחר יותר.
יבוא מוצרים במחיר נמוך ממחיר השוק אינו מהווה סיבה להגשת תלונת היצף.
- פרטים
היטל היצף – תורם לאיכות המוצרים המיובאים לארץ,ואינו סיבה לעליית מחירים לצרכן.
ועדת טרכטנברג ממליצה לתקן את חוק היטלי הסחר לפיו חברה יצרנית ישראלית לא תקבל הגנה בצורה של היטל בהתקיים אחד או יותר מהסיבות הבאות:
1. ישנם פחות משלושה יצרנים מקומיים.
2. בשוק מתקיימת תחרות מועטה.
3. החברה מייצאת חלק ניכר מתוצרתה לחו"ל.
- פרטים
תוכנית עסקית
באפשרות בעל/ת העסק לקבל תכנית עסקית לצורך קבלת מימון בנקאי או מקורות חוץ בנקאים.
תכנית עסקית יכולה להתמקד בהצעת שותפות או השקעה ע"י משקיע חיצוני.
לעיתים, מטרת התכנית העסקית לבחון יכולת התפתחות העסק, רכישת ציוד חדש ומדידה
- פרטים
החשש לקריסתה של רשת מגה מצטרף לתהליך סגירת מפעלים וצמצום מקורות התעסוקה בארץ. מגמה זו אינה גזרה משמים, להיפך בקביעה ויישום מדיניות ממשלתית ניתן לטפח מקורות תעסוקה, ליצור מקורות חדשים ולא פחות חשוב לשמר מקורות תעסוקה קיימים.
בארה"ב, שוק כלכלי עצום ומהווה השראה למדינות רבות, קיים מדד התעסוקה, מדד המתפרסם אחת חודש ובו הציבור למד על מספר המשרות החדשות שנוספו למשק. מדד זה מהווה אמצעי מרכזי לקביעת מדיניות כלכלית, מהווה נידבך חשוב בחיזוי הכלכלה, התעסוקה, הצמיחה והיציבות הכלכלית. הרחבת מקומות התעסוקה מהווה בסיס מרכזי לביסוס כלכלי של התא המשפחתי, סיפוק ביטחון כלכלי שממנו ניתן לטפח את הדורות הבאים.
- פרטים
כאשר שר האוצר מחליט להתעלם מהתעשיינים, חברי ועדת הכספים ממעטים להשתתף בדיונים
במהלך שלוש השנים האחרונות בו כיהן שר האוצר בתפקידו הוא העביר מסר לפקידי אגף התקציבים כי למען תחרות חופשית ומחירי יבוא זולים נקריב את התעשיינים. לראייה בשנתיים האחרונות לא הוגשה ולו בקשה אחת חדשה לממונה על היטלי סחר, בגין יבוא בהיצף.
- פרטים
ליווי כלכלי
היעוץ הכלכלי מסייע לבעל/ת העסק לקבל מידע על הקורה ועל הצפוי לקרות בעסק.
לצורך ביצוע הערכות וביסוסם הכלכלן יציע שלבי עבודה:
לימוד צרכי הלקוח, אופי הענף והחברה. *
ביצוע אבחון על התנהלות העסק בשנים האחרונות ועד היום. *
ניתוח האבחון ובניית תכנית עבודה. *
ליווי המנהלים, הקניית כלים לביצוע התכנית. *
הטמעת הכלים ובחינת התוצאות. *
- פרטים
במצב של גירעון מסחרי מעודדים תעשייה מקומית ותחרות הוגנת:
השבוע פורסם כי הגירעון המסחרי זינק בחודשיים האחרונים בכ-77%.
במדינות מפותחות כמו ארה"ב כאשר ישנו חשש לאיבוד מישרות, להיצף יבוא סחורות לצריכה פרטית, לחשש מפגיעה בתעשייה מסורתית , הממשל מתערב על מנת לשמור, לתמוך בייצור המקומי.