- פרטים
היטל היצף
היטל היצף הגנה על יצרנים הנפגעים מיבוא בהיצף:
מדינת ישראל חתמה בשנת 1991 על הסכם ההיצף במסגרת ארגון הסחר העולמי.
ההצדקה להטלת היטל היצף מקורה בתחרות לא הוגנת אשר גורמת להפסדים, בזבוז משאבים, פיטורי עובדים, הוצאת מתחרים על חשבון יבוא זול בטווח המיידי והעלאת מחירים בשלב מאוחר יותר.
יבוא מוצרים במחיר נמוך ממחיר השוק אינו מהווה סיבה להגשת תלונת היצף.
יבוא מוצרים במחיר נמוך ממחיר השוק אינו מהווה סיבה להגשת תלונת היצף.
קיימים מספר גורמים אשר חייבים להתממש על מנת להגיש את התלונה.
קיומו של היצף- כאשר סחורה נמכרת ליצוא במחיר הנמוך מהמחיר בו נמכר המוצר בארץ המקור.
* הסחורה נמכרת לשוק המקומי במדינת היצוא.
* הוכחת קיומו של נזק ליצרן המקומי.
* קיים קשר סיבתי בין ההיצף לבין הנזק.
הוכחת קיומו של היצף הינה משימה מורכבת הדורשת מיומנות ונגישות למאגר מידע בארץ ובעולם, משך התנהלות ההליך יכול להגיע עד שנה אולם יכולתו של הממונה על הטלת היצף להטיל ערובה זמנית עשויה לספק הגנה כבר בשלב מוקדם יחסית של התלונה.
על מנת לשכנע את הממונה בקיומו של היצף על היצרן להוכיח מהו מחיר הסחורה הנמכרת בשוק המקומי של מדינת היבוא, לבצע השוואה לעלויות ייצור המוצר במדינות שכנות, להתחשב בהתאמות הנדרשות מהיצרן ע"י השוק המקומי או היצוא.
יתכנו מצבים בהם יצרן מחויב לספק סחורה לשוק המקומי בעוד שאותה סחורה כאשר היא מיוצאת דרישות האיכות או המזמין נמוכות בהשוואה לשוק המקומי.
לעיתים הקושי בקביעת המחיר המקובל נובע מהעובדה שהמוצר בר ההשוואה במדינה אחרת דומה אך אינו זהה יש והיצרן בחו"ל מוכר את הסחורה רק ליצוא ולא לשוק המקומי.
קורה שבמדינת היצוא מקובל להעסיק כוח עבודה זול במיוחד, או שחלק מאמצעי הייצור מסובסדים וגורמים להפרת התחרות ההוגנת בסחר הבינלאומי. לאחר שנבצע את כל ההתאמות הדרושות במחיר המקובל (דהיינו המחיר הרגיל של סחורה זהה או דומה הנמכרת בשוק המקומי או במדינה סמוכה) למחיר היצוא (המחיר ששולם בפועל ליצוא על בסיס Ex Work ), עלינו להביא בחשבון את השוני בבסיס המכירה. כאשר המוצר נארז לשוק המקומי או ליצוא, לעתים קיימת הנחה על בסיס כמות, וזהו הליך מקובל במסחר.
יש להביא בחשבון עלויות הובלה (יבשתית, ימית), ביטוח אשראי וכדומה. במקרים אחרים הספק נוטה לאשר תנאי אשראי נדיבים בכל הקשור ליצוא כאשר הוא מובטח במכתב אשרי ממוסד בנקאי מוכר מהימן.
הפרמטרים אשר הובאו לעיל ינותחו, חלקם יותאמו וחלקם ינוטרלו במהלך השוואת המחירים על מנת לציין את השפעת השינויים במחיר המוצר.
לאחר שקבענו את שיעור ההיצף דהיינו הפער בין המחיר המקובל לבין מחיר המכירה לארץ, עלינו להוכיח על קיומו של נזק ממשי ליצרן ולענף המקומי.
הכלכלן יתבקש לבצע השוואה בין שנת ההגשה לשנים קודמות בו ידרש להוכיח פערים במכירות. לעיתים היצרן כמעט ואינו מוכר את תוצרתו בשוק המקומי בהעדר הגנה על מחיר המוצר בעוד רוב התוצרת מופנית לייצוא שם קיימת הגנה בפני יצרן נשוא התלונה.
קיימות אין ספור של דוגמאות על טובין אשר מיוצרים במזרח הרחוק, מיובאים לארץ במחירים מגוחכים, גורמים לנזק ממשי ליצרנים המקומיים, ומחייבים את היצרנים להוריד מחירים על מנת לשרוד בשוק המקומי.
ידוע כי הפחתת מחיר מחייבת הפחתת עלויות הייצור (פיטורים, הפחתות שכר, פגיעה באיכות המוצר והתייעלות מנגד).
במסגרת הוכחת הנזק נדרש לנתח את רווחיות המפעל המקומי, השקעות שבוצעו בנכסים ובציוד, יעילות הייצור, תפוקות, איכות המוצר, השפעת המלאי, השכר והוצאות מימון. כל המרכיבים יבואו בחשבון בחישוב הנזק שנגרם ליצרן המקומי.
בנוסף, עלינו לציין קשר סיבתי כלומר, הנזק ליצרן נגרם כתוצאה מיבוא הטובין במחירי היצף ולא נובע מכשל מקומי כגון שפל בענף, קיטון בנתח השוק או קיטון בייצור, אי יכולתו של היצרן המקומי להעלות מחירים והתאמתם לשינויים בעלויות הייצור (לדוגמא: עליית מחירי הדלק, החשמל, חומרי גלם, עדכון תעריך שכר מינימום).